שר החוץ הצ'כי - "תדמיתה של ישראל באירופה הגיעה לנקודת השפל"

לדברי השר, יחסי הציבור שישראל מנהלת באירופה הם עלובים ועל ירושלים להעלות על סדר היום את סוגית תדמיתה של ישראל במדינות האיחוד האירופי. הנימוקים לעמדתו הפסימית לא איחרו לבוא:

• דמיינו לעצמכם לרגע את האירופאי הממוצע, שאינו מעורב בפוליטיקה בדרך כזו או אחרת, יושב מול הטלוויזיה עם כוס תה או בירה וצופה בתמונות מעזה. לעיני כל אדם נורמלי שרואה חדשות נגלה מראה של חיילים חמושים בכלי נשק מתקדמים ביותר, תוקפים את ההמון הפלסטיני "המסכן" שחי בתנאים ירודים יחסית ובצפיפות. ואז כמובן הוא חש הזדהות עם ההמון.
• המחסום בגדה המערבית מעורר אסוציאציות שליליות אצל האירופאים שזוכרים את מסך הברזל ואת חומת ברלין.
• האירופאים אינם מתייחסים בכובד ראש לסכנה שעורבת לישראל. הם חושבים שישראל היא מעצמה גרעינית, משוכללת ועמידה בפני כל איום מבחוץ.
• גורם נוסף להתרחקות פוליטית: המנהיגות הנוכחית בישראל לא מגלה עניין באירופה. מנהיגים ישראלים מהדורות הקודמים גדלו באירופה, ולכן היו בקיאים ברזי היבשת. לשם השוואה, "פרק זמן משמעותי" בחייו של נתניהו עבר בארה"ב.
• הזירה הפוליטית באירופה ניצבת בפני תרחיש דומה. הפוליטיקאים של היום משייכים את השואה ואת מלחמת העולם ה-2 לעבר הרחוק, לציר הזמן שבו אין אבחנה בין המלחמה שנגמרה לפני 65 שנה לבין מלחמת העולם ה-1. היעלמותה ההדרגתית של השואה בצל ההיסטוריה משפיעה באופן ניכר על יחסי אירופה-ישראל.